להשכלה ישנה השפעה גדולה על הסיכויים להשתלב בשוק העבודה. ההשכלה במגזר הערבי ואיכותה נמוכות משמעותית מהמקבילות במגזר היהודי. ע"פ נתוני הלמ"ס, בעוד ש- 48.7% מהיהודים למדו לפחות 13 שנים, הרי שאחוז זה בקרב הערבים עומד על 21.8% בלבד (כלומר פחות מחצי). חרף זאת, ניתן לומר כי היקף שנות הלימוד בקרב האוכלוסייה הערבית עולה בהתמדה, ואיתו הביקוש להשכלה. עובדה היא ששיעור הסטודנטים הערבים מכלל הסטודנטים בישראל שילש את עצמו במהלך השלושים שנים האחרונות.

"מטלוב" מביא לכם 10 עובדות על אקדמאים ערבים שמשליכות אור על מסלולי ההשכלה והתעסוקה שלהם.

1. השיעור הגבוה ביותר של אקדמאים באוכלוסייה הערבית הינו בקרב בני 25-34 שנים והוא עומד על 18.7%. בשאר קבוצות הגיל (35-44 ו- 45-54), השיעור עומד על למעלה מ-10%, ואילו בגילאי 18-24 ו- 55 ומעלה, שיעור האקדמאים הנו הנמוך ביותר ועומד על 4-5%.
2. 82% מהאקדמאים הערבים הינם בעלי תואר ראשון, 16% בעלי תואר שני ופחות מ- 2% בעלי תואר שלישי. בהשוואה החלוקה באוכלוסיה היהודית היא 62.5%, 34% ו- 3.5% בהתאמה.
3. שיעור התעסוקה של גברים ערבים אקדמאים עומד על כ-86% בהשוואה ל- 90% בקרב גברים יהודים אקדמאיים. לעומתם, שיעור התעסוקה של האקדמאיות הערביות עומד על 76% בהשוואה ל- 83% בקרב האקדמאיות היהודיות. שיעור האבטלה של האקדמאים הערבים נמוך מאוד, ועומד על 2.5% בהשוואה ל- 4.1% בקרב האקדמאים היהודים.
4. הגברים האקדמאים העובדים מקרב האוכלוסייה הערבית מצאו את עבודתם הנוכחית בעיקר בעזרת פנייה ישירה למעסיק (37.6%) או על ידי הקמת עסק עצמאי (22.5%). בקרב הנשים האקדמאיות מאוכלוסיה זו, כמחצית מהן (51.9%) מצאו את עבודתן הנוכחית בעיקר בעזרת פנייה ישירה למעסיק.
5. משלחי היד העיקריים בהם עובדים הגברים האקדמאים הערבים הם: חינוך (29%), משפטים/כלכלה/מנהל עסקים/ראיית חשבון (16.4%), רפואה ומקצועות הרפואה הנלווים (13.2%), מדעים והנדסה (10.5%). משלחי היד העיקריים בהם עובדות הנשים האקדמאיות מאוכלוסיה זו הם: חינוך (61.3%), רפואה ומקצועות הרפואה הנלווים (11.8%), פקידות (11.5%).
6. 90% מהאקדמאים הערבים למדו לתואר הראשון בישראל (85.1% מהגברים לעומת 95.3% מהנשים), 3.5% במערב אירופה ו- 3% במדינות מזרח אירופה. אחוז הגברים הערבים אשר למדו לתואר הראשון באוניברסיטאות (57.7%) גבוה פי 1.36 מאחוז הנשים אשר למדו בתואר הראשון באוניברסיטאות (42.3%).
7. בעוד שלמעלה ממחצית מהגברים הערבים (58.2%) למדו במכללות באזור המרכז, במכללות כגון המכללה האקדמית בית ברל, המכללה האקדמית נתניה והמסלול האקדמי של המכללה למינהל, הרי שלמעלה ממחצית מהנשים הערביות (58.5%) למדו במכללות באזור חיפה והצפון, במכללות כגון המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, המכללה לחינוך ע"ש א.ד גורדון ומכללת אורנים.
8. אחוז האקדמאים הערבים אשר עבדו או עובדים אצל מעסיק יהודי ולמדו לתואר הראשון באוניברסיטאות, גבוה מזה של מי למדו לתואר הראשון במכללות (72.6% לעומת 63.7% בהתאמה).
9. שיעור האקדמאים הערבים אשר חיפשו עבודה בקרב מעסיקים יהודים מאז סיום התואר הראשון עומד על 53.5% מתוכם 37.3% הצליחו להשתלב ו- 16.1% לא הצליחו להשתלב.
10. 45.8% מהאקדמאים הערבים אשר למדו את מקצועות ההייטק (מדעים מדוייקים, מדעי החיים, והנדסות) עוסקים בהוראה, 26.1% עוסקים במשלחי היד הבאים: הנהלה, פקידות, מכירות ושירותים, עובדים מקצועיים. 19.6% בלבד עובדים במשלחי יד העוסקים בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים וההנדסה. מעל מחצית (51.1%) מהאקדמאים הערבים אשר למדו את מקצועות הפיננסים (כלכלה, ראיית חשבון ומנהל עסקים) עובדי במשלחי היד הבאים: הנהלה, פקידות, מכירות ושירותים ועובדים מקצועיים. 33.7% עובדים במשלחי יד הקשורים לתחומי המשפטים, הכלכלה, מנהל עסקים וראיית חשבון.

(מבוסס על נתונים של הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, נכון לשנת 2012)

תג: אקדמאים, השכלה, מעסיקים, משלח יד, ערבים, תעסוקה